פסק-דין בתיק ת"א 10816-06

מבוא

1.                  התובע, יליד 1969, נהג אוטובוס נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.10.2004. התאונה אירעה בעת שהתובע נהג באוטובוס במסגרת עבודתו.  אין מחלוקת בשאלת החבות והדיון התמקד בהערכת הנזק.

2.                  כפי שאתאר להלן השאלה המרכזית המתעוררת בתיק זה עניינה הקשר הסיבתי בין מצבו הנוכחי של התובע בגב התחתון לבין התאונה נשוא התביעה.

חוות הדעת הרפואית

3.                  ד"ר אורי ספרן מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בחוות הדעת הוא מתאר את קורותיו של התובע ואת ממצאי הבדיקה הקלינית. ממצאים אלה  כוללים רגישות בעמוד השדרה המתני תוך שקיימת הגבלה מסוימת בתנועה.  בהתחשב במגבלה שנמצאה וכן בממצאי בדיקות העזר העריך המומחה את מצבו של התובע כתואם לנכות בגובה של 15%.

4.                  מכאן נפנה המומחה לדון בקשר הסיבתי. הוא מסכם את היבט זה בחוות דעתו כך:

"ישנו קושי משמעותי בקביעת הקשר בין התאונה הנדונה לבין כאבי הגב ופריצת הדיסק ממנה סובל הנפגע. מצד מתאר מר רידל כאב גב תחתון, שהחל זמן קצר לאחר התאונה באוקטובר 2004. כמו כן, אין עדות לבעיית גב משמעותית אצל מר רידל קודם לתאונה הנדונה. מאידך אין תיעוד של כאב הגב האמור עד 7 חודשים לאחר התאונה, וכן ישנה חבלה נוספת לאיזור האגן, מנפילה, כחודשיים לאחר התאונה הנדונה. בנוסף ידוע כי פריצת דיסק יכולה לקרות ללא כל מאורע טראומטי קודם. לפיכך, בהתבסס על הנתונים שבידי, ישנו קושי בקביעת קיום קשר ברור בין התאונה מאוקטובר 2004 לנכות המצויינת. אולם, לא ניתן לשלול בבירור קשר סיבתי אפשרי. לפיכך, אני ממליץ לקבוע כי רק חלק מהנכות האמורה (שליש) קשור לתאונה מאוקטובר 2004."

5.                  בהתאם לכך קבע המומחה נכות של 5% (שליש מ- 15%). באשר לאי הכושר קבע המומחה אי כושר מלא למשך כשבוע בין 23.10.04 ל- 31.10.04 ואי כושר מלא למשך כחודשיים וחצי בין 21.11.05 ל- 31.1.06.

6.                  הנתבעת העבירה למומחה שאלות הבהרה לאחר קבלת חוות הדעת ובין היתר נשאל המומחה האם נכון שהתפתחות המחלה מצביעה יותר על היעדר קשר לתאונה מאשר על קיומו של קשר. המומחה השיב לכך בשלילה וכתב שציין בחוות הדעת ש יש קושי לקבוע את הקשר בין התאונה לכאב הגב תוך שהצביע על השיקולים השונים.  לאור כל השיקולים שפורטו שייך את מרבית מצב הגב לנכות כללית ורק שליש שויך לתאונה. הוא שלל גם את ההנחה כי קבע את הנכות 'מן הספק' (תשובות לשאלות 6-7 מיום 16.11.08).

7.                  בישיבת ההוכחות הוברר כי התובע עבר ניתוח לקיבוע עמוד השדרה ביום 10.10.09 בטרם מתן עדותו. עם תום החקירה הנגדית עוכב הדיון משך קרוב לשנתיים בכדי לאפשר בדיקה חוזרת של מצבו לאחר הניתוח. התובע נבדק על ידי המומחה פעם נוספת והמומחה נתן חוות דעת שנייה שבה הוא מצא כי מצבו כעת מתאים לנכות של 20%.

8.                  המומחה לא סבר שיש לשנות את הקביעה המקורית שלו באשר לקשר הסיבתי וייחס לתאונה שליש מתוך הנכות. עוד קבע המומחה אי כושר למשך שבוע בחודש מרץ 2009; שבוע נוסף בחודש יוני 2009 ולמשך חמישה חודשים בין 10.10.09 ל- 28.2.10. הוא קבע נכות זמנית בגובה של 50% מיום 1.3.10 עד ליום 30.6.10.

המסמכים הרפואיים

9.                  מתוך התיעוד הרפואי עולה כי עוד לפני התאונה, ביום 19.12.03,  נפגע התובע בתאונת דרכים והתלונן על כאבים בבית החזה לאחר שקיבל מכה מההגה (נ/3).

10.              ביום התאונה התקבל התובע במרכז הרפואי תל אביב. בתיאור האנמנזה נכתב כי קיבל חבלה בבטן מההגה, ללא איבוד הכרה או הקאות והתלונן על כאבים באיזור מותן ימין.  לא נמצאו בבדיקה ממצאים למעט רגישות קלה בצלעות ורגישות קלה בבטן ימנית עליונה.  הוא הונחה לנוח למשך ארבעה ימים  (נספח ב' לתצהיר).

11.               ביום 28.10.04 פנה התובע לרופא וקיבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה (נ/8). במסמך זה מצוין כי התובע נפגע ביום 23.10.04 כאשר בתיאור התלונות אין זכר לפגיעה או כאב בגב. כך גם באשר לאבחנות שכתב הרופא. ניתן לתובע אי כושר מיום התאונה למשך 9 ימים.

12.              ביום 5.12.04 ביקר התובע אצל רופא בהקשר לתאונה שאירעה ביום 3.12.04. בתעודה הרפואית (נ/6) נכתב כי התובע מתלונן על רגישות מקומית והאבחנה היא Contusion Back and Buttocks.

13.              בחלוף שבעה חודשים, ביום 20.5.05,  התלונן התובע לראשונה תלונה בנוסח הבא:

"החולה מתלונן ביום 20.5.2005, כמה ימים קודם על כאבי גב תחתון, ללא חבלה קודם" (נ/9).

14.              נוסח התלונה אינו מלמד על כך שהתובע קשר כאשר התלונן על כאבי גב תחתון  בין כאבי הגב לבין התאונה שאירעה מספר חודשים קודם לכן אלא מצוין במפורש כי לא הייתה חבלה.